מושגים -

אינדקס מושגי חובה

1.פמיניזם- "פמיניזם" הוא שם של תנועה למען שוויון זכויות לנשים, הנקראת גם "התנועה לשחרור האישה". המלה "פמיניזם" מקורה במלה הלטינית feme, שפירושה אישה או נקבה.
שנת 1848 פורסם המניפסט (גילוי הדעת) הראשון של תנועת הנשים בארצות-הברית - ובו תביעה להכיר בכמה זכויות של האישה הנשואה:

הזכות להחזיק ברכוש משל עצמה

הזכות לחופש תנועה

הזכות להגנה מפני אלימות בעלה

הזכות לגירושין

הזכות לחופש פעילות כלכלית

הזכות לחופש לעסוק במקצועות חופשיים (שהיו סגורים בפניהן, כמו רפואה ועריכת דין)

מתן חינוך שווה לבנות

וזכות הצבעה .
פמיניזם מתקשר אל הדילמה מפני שהדילמה עוסקת בנשים,ופמיניזם הוא בעצם ארגון של נשים הנאבקות לשיוויון זכויות לנשים וזה הכל מתחבר עם הדילמה שלי שעוסקת בהחפצת נשים מול העצמת נשים ,משהו שהנשים רוצות לשנות. מהחפצה להעצמה.

2.הבניית המציאות - ''הבניית מציאות'' הוא מושג הלקוח מתחום התקשורת. מכיוון שאיננו נמצאים בזירת כלל האירועים המקומיים ובטח שלא בגלובליים, אנחנו צריכיםות מי שיספר לנו עליהם - כאן נכנסים אמצעי התקשורת, שבאמצעות מהדורות החדשות ותכניות אחרות מעדכנים אותנו במתרחש. המציאות המדוּוחת לנו מהמסך, מהעיתון ומהרדיו עוברת תיווך עיתונאי. לפי כספי (1993), התקשורת לא מביאה אל הקהל דיווחים טהורים וניטראליים, אלא היא לוקה בחוסר דיוק, חוסר איזון, הייצוג שלה את הקבוצות השונות ואת האירועים בחברה מוטה והיא מציגה תמונה חלקית (שם). העיתונאי/ת והעורך/ת בוחרים את אופן העברת המציאות בהתאם להשקפת עולמו של העיתון:
א. באמצעות רטוריקה: האם הוא אובייקטיבי ומעביר לנו הקהל את המציאות בדיוק כפי שהיא? לעולם לא. לדוגמה, במקרה של פיגוע, האם נכון להגיד "נהרגו שלושה אנשים" או "נרצחו שלושה אנשים"? כל אחת משתי הדרכים תייצג השקפת עולם שונה.
ב. באמצעות דימוי חזותי: דהיינו תמונות. טקסט חזותי ניתן לפירוש כשפה מילולית, משום שבדומה לה, גם מאחוריו עומד ייצוג מציאות לפי תפיסה או השקפה אישית.
המושג הזה מתקשר לדילמה מכיוון שבדילמה שלי,הצופה בפרסומת עובר הבניית מציאות.
התקשורת לא מראה את הצד הטהור והיפה באישה,היא מראה את הצד האימהי והנשי כביכול של הנשים שזה בעצם עקרת בית. תשארי בבית תעשי כביסה תישארי יפה התקשורת בונה לנו את המציאות למרות שהיום רוב הנשים לא עקרות בית הם עצמאיות ויוצאות לעבוד בדיוק כמו הגברים.

3. סטראוטיפים-על פי רוב, סטראוטיפ הוא דימוי סטטוס המורכב מסטטוסים ומתכונות אופי, ומופנה כלפי קבוצה חברתית, בדרך כלל על בסיס אתני או מגדרי. דימויים אלה נושאים אופי מכליל, מוגזם ושקרי. במילים אחרות, סטראוטיפ הוא הכללה הנוגעת למאפיינים של קבוצה חברתית, והחלת מאפיינים אלה על כל חבר באותה קבוצה.
מושג זה קשור לדילמה שלי מפני שעל נשים יש סטריאוטיפ מממושך כבר מתקופת התנ"ך, שהאישה היא עקרת בית, צריכה לטפל בילדים להאכיל את הבעל לנקות את הבית בקיצור עקרת בית וכמובן שתיאור זה הוא תיאור מוגזם ומכליל וכמובן שזה לא מאפיין את כל קבוצת הנשים.

4. אסוכלת החברות -
תיאוריית החברות היא תיאוריית ביניים, שייכת למסורת המאוחרת של ההשפעות החזקות, מצד שני הגישה מתקשרת למסורת ההשפעות המוגבלות. היא היחידה שיושבת בסטאטוס ביניים הזה.
התיאוריה מתייחסת להשפעות של מוסד התקשורת, לצד השפעות של מוסדות חברתיים אחרים.
התחרות בין אמצעי תקשורת ההמונים וסוכני חברות נוספים:

תחרות על תכנים – הנורמה המקובלת הרצויה זו אותה מנחילים ההורים ומוסדות החינוך או זו אותה מנחילה הטלוויזיה?  מהי תמונת המציאות המצטיירת בעיני הילד? נורמטיבית או סוטה?
במחקר ישנה אסכולת החברות כי התקשורת בונה את האישה כביכול ואת איך שהיא נראת בטלוויזיה וזה משפיע על האנשים ברחבי העולם. כידוע אסכולת החיברות מדברת על כך שאנו בני האדם לומדים כל הזמן מאנשים והמתקשורת שיש סביבנו ולכן הצופים שרואים את ייצוג האישה בתקשורת יחקו את מה שהם רואים , אם הייצוג שלה של אישה סקסית , עקרת בית, מעמד נמוך הם יחשבו שכך זה צריך להיות.

5.פולסימיות -
ריבוי של משמעויות הנובעות מן הטקסט הבודד והמתאפשרות על ידו.
ריבוי הפרשנויות מוצדק על- ידי אופני ארגון שונים הגלומים מלכתחילה בטקסט.
בתקשורת :הפרשנות השונה אותה מעניקים קהלים שונים לטקסט אחד.ריבוי של משמעויות המתקבלות במעבר ממצב של וודאות למצב של אי וודאות.
הטקסט הטלוויזיוני הוא פוליסמי, רב - משמעי, כך קהל הצופים הוא פלורליסטי ומורכב ממגוון קבוצות ותת- תרבויות בעלות מטענים ערכיים מגוונים. ריבוי המשמעויות המובלעות בטקסט מבטיח את הפופולריות של התכנית, משום שהדבר מאפשר לתת-  תרבויות שונות להעניק לה משמעות על-פי דרכן.

(חברה פלורליסטית- היא חברה פתוחה בעלת ריבוי תרבויות אשר יש בה הכרה ולגיטימציה להבדלים ביניהן, תוך שימור מורשתן התרבותית. גישה פלורליסטית מאפשרת לקבוצות השונות לשמור על ייחודן, כבודן ומעמדן.)


במחקר אפשר לראות את הפולסמיות מכיוון שאנשים מפרשים בפרסומות את הנשים אחרת.
למשל יש פרסומת לאבקת כביסה אז האנשים מפרשים את זה נגיד שהאישה צריכה לעמוד במטבח ולעשות כביסות וזה יכול להיות רק בפרסומת לאבקת כביסה שאישה משתתפת שם. מכיוון שהחברה היא מלאת גוונים ותרבויות כל אדם שצופה /קורא מפרש את מה שהוא רואה בדרך שלו ואז או שהוא כועס על מה שרואה (נשים רזות מידי, "שפוטות" ועוד ) או שהוא /היא רוצים לחקות את מה שרואים הכל תלוי תרבות שממנה מגיעים.